יום שלישי, 17 בפברואר 2009

לפעמים חלומות מתגשמים - 21.2.09


נולדתי ילדה חייכנית וצחקנית. כשאימי הייתה לוקחת אותי להצגות קומדיה והייתי מתגלגלת מצחוק בקול רם, היא הייתה נותנת לי מבט, דופקת מרפק בצד הצלעות שלי מקרבת את האצבע שלה לשפתיה, רוכנת מעלי ואומרת במבט מאיים...ששששש....את עושה לי בושות כולם מסתכלים עלי. כילדה, די פחדתי מאמא שלי. אבל משום מה, במקרה הזה נעמדתי מולה ואמרתי בקול נחוש ובטוח - את עוד תראי אני אסע לאנגליה ואצחיק את המכווצים האלה.

שלושים שנה חלפו....

במאי 2005, כשבסבב ההכרות שעשה לנו דר' מדן קטריה בקורס הכשרת מדריכים בכירים בשיטת היוגה צחוק- ונשאלתי מה המטרות שלי אמרתי מבלי לחשוב פעמיים. איי וונט טו גו גלובל....I want to go global. בדרך כלל לפליטות פה האלה שלי יש נטייה להתגשם. כמובן שהכוונה לא הייתה לבקר או לטייל בחו"ל כאורחת...אלא להפוך למדריכה בעלת שם בינלאומי.

במאי 2008 לקחתי לי יועץ לעסק ובימים שהייתי מגיעה לת"א לפגישות השבועיות עימו, התחלתי להיפגש באופן קבוע גם עם עמרי רווח, חבר ושותף לדרך. עמרי שאז עמד על פרשת דרכים ועזב עסק אחד שהקים לטובת עסק אחר שהיה בהקמה הציע לעשות לי "סרט חזון". באורך רוח ישב איתי שעות רבות תשאל וחקר אותי לגבי משאלות הלב הגלויות והנסתרות שלי.

לאחר חקירה ארוכה ומרגשת, ביקש ממני עמרי לכתוב את כל החלומות באופן מאד מסויים. בגוף ראשון, בזמן הווה, וכשרגש מתלווה אליו. וכך עשיתי. האימרות שנבחרו כיסו כל תחום אפשרי בחיי ותוך כדי כתיבה חשתי איך "רמת האושר" שלי כבר עלתה. לאחר מכן שלח אותי עמרי למשימה הבאה. למצוא תמונות שמשקפות את אותם חלומות ומשאלות לב.

ישבתי לי שעות ושאבתי מהאינטרנט תמונות מקסימות. התהליך עצמו היה מדהים. בהתחלה כל תמונה שדיברה אלי מצאה את עצמה נשמרת בתיקיה. לאט לאט התחלתי לחפש תמונה שמכילה יותר ממאפיין אחד של החלום. לדוגמא: אני חובבת לילה, ירח מלא, ים, גשרים, מקומות בחו"ל.....ואז מצאתי תמונה שהיו בה כל המרכיבים הללו.

אחד המשפטים שרשמתי בתהליך היו "אני מנחה מבוקשת ומוזמנת להנחות סדנאות וקורסים ברחבי העולם". עמרי שאל אותי לאן הייתי רוצה שיזמינו אותי ועשינו רשימת מקומות אהובים ומועדפים עלי. סן פרנסיסקו בקליפורניה ארה"ב הייתה אחת המקומות שנבחרו.

בתום התהליך עמרי, כבמעשה קסם, צירף תמונות, למשפטים, שזר אותם כמו חרוזים עם נעימות איריות משמחות וקצביות. ויצר לי סרט חזון אישי שנשלח ישירות למחשב שלי וא הורד מיידית לטלפון הנייד שלי על מנת שאוכל לצפות בו בכל רגע שאבחר.

במשך ימים ארוכים צפיתי בהתרגשות בסרטון (כפי שציוה דר' עמרי רווח לפחות 3 פעמים ביום) וכל פעם הוא חייך אותי והעלה אצלי את מידת השמחה והאופטימיות. רק המחשבה שכל זה יכול להתגשם ושהכל באמת אפשרי.

ב- 2008 11.11 (תאריך מכושף) הצטרפתי לקורס "הגשמת רצון" אינטרנטי של הלה ארי בוסתן, הבחירה שלי הייתה להתמקד בעסק למרות שבמקביל צף ועלה איזה אהוב מן העבר (סיפור לא גמור), וזה קצת שיבש לי (או לא) את המיקוד בסדנא. בדיעבד אני חושבת שזה היה חיוני לסגירת המעגל איתו. בכל אופן, גם כאן הועלה על הנייר הנושא של חו"ל...במשאלה שלי.

בדצמבר 2008, השתתפתי בכנס תאוצה עסקית של אמיר הרדוף, בתום הכנס אמרתי בהתבדחות שהמורים שלי, המאסטרים הגדולים לתרפייה ואימון צחוק מתבגרים ומישהי (אני כמובן) צריכה להחליף אותם. אמיר הסתכל עליי בהשתהות משהו ואמר "למה את צריכה לחכות שהם ימותו כדי להיות מומחית מספר אחת בעולם ?" אז מייד הצהרתי מול כל באי הכנס שאני המומחית מספר אחת בארץ ובעולם לתרפייה בצחוק.

במהלך הכנס נתבקשנו לכתוב את הדברים שאנחנו רוצים שיקרו לנו השנה. אני בד"כ עושה את התרגיל הזה בקורסים שלי ושולחת למשתתפי הקורס לאחר שנה....אז אני מכירה את כוחו המופלא של תרגיל כתיבת מכתב לעצמנ.

במכתב שכתבתי לעצמי באותו הכנס, ציינתי, שהשנה אני נוסעת לחו"ל על מנת לשתול את הזרעים לשנת 2010...אבל לא זכרתי שזה מה שכתבתי.

בינואר 2009 המכתב הזה הגיע אלי...והזכיר לי את כל מה שביקשתי שיקרה בשנת 2009.

באמצע ינואר, לקראת סיום הסדנא של "הגשמת רצון" קיבלתי מייל מפתיע מפסיכולוגית קלינית מקליפורניה עם הצעה שלא יכולתי לסרב לה....אני מזמינה אותך להנחות סדנאות עבור הקהילה הישראלית בלוס אנג'לס....הייתי בשוק. הייתי צריכה לעכל את המציאות החדשה שזימנתי לי שפתאום רוקמת לה עור וגידים אל מול עיני.

יצאתי לטייל ברגל, היה יום שבת והשכונה שלי הייתה די שוממה. מרחוק נראתה קבוצת צעירים נושאי תרמילים חשבתי בליבי חבר'ה ישראלים ששבו מטיול שבת....כשהתקרבתי שמעתי שהם דוברי אנגלית (אמרתי לעצמי הנה היקום מספק לך סימנים).

שבתי הביתה והתקשרתי לעמרי וסיפרתי לו בהתרגשות על כל השתלשלות האירועים....עמרי מייד שאל אותי, "תגידי בסרט חזון שלך איזה מקומות מופיעים ?" עניתי לו שמזמן לא צפיתי בסרט ...עמרי ביקש שאצפה בו שוב ואבדוק. חזרתי לסרט וראיתי את גשר הזהב בשעת שקיעה כתומה בסן פרנסיסקו קליפורניה...

לימים נפגשתי עם ג'יוואן בן זוגה של הילה בוסתן, מורתי להגשמת רצון, שהפך לשותפי בסדנא זו, ובעקבות הסדנא פתח את עסק חלומותיו, "חיים בסרט", החיבור ביננו היה מוצלח (הילה אכן מחוללת קסמים גם בחיבורים בין אנשים) ודיברנו על האפשרות של הפקת פרוייקטים משותפים. ג'יוואן חובב צילום....ואני חובבת מצלמה....זה בהחלט win-win !

כשאמרתי לג'יוואן שיש נסיעה לחו"ל על הפרק החלטנו להפיק סרט תדמית באנגלית לקראת הנסיעה שלי...בפגישה נזכרתי שאין לי עדיין את כרטיס הביקור שלו...הוא הושיט את ידו ונתן לי כרטיס בצבעים (סגול כתום) שאלו הצבעים האהובים עלי, ועל צידו הכתום התנוססה תמונה של גשר הזהב בסן פרנסיסקו...

אז, כן קליפורניה אני בדרך אליך ! אמנם הפעם כנראה שעדיין לא אשב בסן פרנסיסקו על המים אבל ...מה שכן אני בדרך להוווווולללללללייייייייוווווווווווווודדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד !

אתמול, כשדיברתי עם זהבה, המארחת שלי מלוס אנג'לס, היא שמה אותי על הרמקול וביקשה שאצחיק את האורחים הישראליים שהיו איתה ברכב באותה השעה. הזמנתי אותם לצחוק איתי בארץ, ואז אחת מהן אמרה אבל אני לא גרה בארץ אני חיה באנגליה, האם את באה גם ללונדון ? עניתי לה, תזמיני אותי ואני באה. סיפרתי להם שאני עדיין חייבת להגשים את האיום שלי מהילדות....להצחיק באנגליה את המכווצים האלה...

זה כנראה רק עניין של זמן לפני שזה יקרה...

ועד הפעם הבאה....תמשיכו לחלום ובעיקר תמשיכו להאמין שהכל אפשרי !


בחיוך גדול
נילי דור האלה
www.laugteryoga.co.il