tag:blogger.com,1999:blog-36005336619930821292011-07-30T13:02:29.185-07:00Nili Dor HaEllahttp://www.blogger.com/profile/14457821574954118682noreply@blogger.comBlogger41100tag:blogger.com,1999:blog-3600533661993082129.post-18208989273812023262009-10-07T04:04:00.000-07:002009-10-07T04:18:02.565-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right; font-family: arial; color: rgb(0, 0, 153);"><p align="justify">מי מכם שמכיר אותי, יודע שבמשך עשרים שנה (מגיל 20 ועד גיל 40) הייתי פעילה במרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית ואונס בארה"ב ובישראל. התחלתי כמתנדבת מן השורה, ומהר מאד הפכתי למנחה מובילה מומחית בתחום של עבודה קבוצתית עם נפגעות ואף שימשתי בתפקיד מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע, ארגון הגג של כל מרכזי הסיוע בארץ במשך 4 שנים.</p> <p align="justify">לפני חמש שנים הפסקתי את פעילותי במרכזים.</p><p align="justify">מאז התמקדתי בהתפתחות אישית, מקצועית ועסקית סביב הנושא של תרפיה ואימון צחוק. למדתי אצל המומחים המובילים בעולם, ותוך כדי לימודים ויישום בפועל, התוודעתי לתועלות הרבות של טיפול כזה בקרב נפגעי ונפגעות פוסט טראומה. פניתי מספר פעמים למרכזים להציע להם סוג כזה של תרפייה אולם נתקלתי בהסתייגויות רבות. </p> <p align="justify">לשמחתי, בשנה האחרונה, שתי נשות מקצוע הפעילות במרכז הסיוע בת"א ובחרו להצטרף <a style="font-weight: bold;" href="http://www.laughteryoga.co.il">לתוכנית ההכשרה שלנו של מנחים בשיטת היוגה צחוק,</a> ובמקביל המשכתי לחלום שיבוא היום ותהיה הכרה בסוג כזה של טיפול בנפגעות. </p> <p align="justify">לפני מספר חודשים הופנתה אלי אורנה, על ידי אחד ממרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית בצפון הארץ. אורנה שיתפה אותי, שהיא מרגישה "תקועה" בטיפול, ובעיקר אינה מצליחה לבכות. המטפלת חשבה שסדנת צחוק עשויה לסייע לה להשתחרר רגשית והיא ביקשה לבדוק את הנושא. </p> <p align="justify">בתום שיחה טלפונית ארוכה, אחרי בירור רצונות, וצרכים, ואחרי שהקשבתי לכל החששות והפחדים וההתמודדויות המורכבות של אורנה, הצעתי לה, כצעד ראשוני, להצטרף <a style="font-weight: bold;" href="http://www.laughteryoga.co.il/ecourse/">ל"קורס אימון לשמחה"</a> דרך האינטרנט. קורס המורכב מ-21 שיעורים הנשלחים חינם לתיבת הדואר של המנויים שלנו אחת לשבוע. <span style="font-weight: bold;">(</span><a style="font-weight: bold;" href="http://www.laughteryoga.co.il/ecourse/">קורס אימון לשמחה</a><span style="font-weight: bold;">).</span></p> <p align="justify">הסברתי לה, שלפני שהיא עושה את הצעד הבא ונרשמת <a style="font-weight: bold;" href="http://www.metaplim.co.il/a.asp?p=16421">לסדנת יוגה צחוק</a><span style="font-weight: bold;"> </span>(שאז נראה כצעד מאד מאיים ומפחיד), אני ממליצה שהיא תירשם <strong><a href="http://www.laughteryoga.co.il/ecourse" target="_blank">לקורס אימון לשמחה אינטרנטי</a></strong> ותוכל בינתיים להיחשף לידע רב ערך ולתרגילים פשוטים וברי יישום שתוכל לעשות לבד בנוחיות ביתה ובזמנה החופשי.</p> <p align="justify">אחת לשבוע, מיד לאחר קבלת השיעור בדוא"ל, באופן רציף וקבוע, אורנה כותבת לי ומשתפת אותי, בתכנים שעולים אצלה כתוצאה מקריאת חומרי הקורס, בתרגילים שבחרה להתנסות בהם וכיצד אלו השפיעו עליה, וגם בתרגילים שהיו מאיימים או מפחידים מדי עבורה או ייצרו אצלה תוצאה הפוכה. </p> <p align="justify">לאחר שלושה חודשים, אורנה פנתה אלי ואמרה שהיא מרגישה מוכנה להגיע לסדנת יוגה צחוק. </p> <p align="justify">אורנה שיתפה אותי שהיא מרגישה שהיא בצומת קריטית בחייה ושהיא מוכנה לעשות הכל על מנת לעזור לעצמה. </p> <p align="justify"><strong>המטרה העיקרית של אורנה, לאחר תקופה ארוכה של ניתוק רגשי, הייתה להתחבר רגשית ולהיות מסוגלת לבכות</strong>. </p> <p align="justify">אורנה ידעה שזוהי סדנת יוגה צחוק, (כלומר, שמכוונת אנשים בעיקר לצחוק אם כי בכי עשוי להיות אחד מן התוצאות ) לבקשתה פרטתי לה מראש את מהלך הסדנא על מנת להוריד את רמת החרדה, ועשינו הסכם, שאני אשמור איתה לאורך כל המפגש על קשר עין, שאהיה ערה למצבה במהלך כל המפגש ובמידת הצורך אלווה אותה ואתמוך בה גם בתום המפגש. </p> <p align="justify">כבר במהלך הסדנא, ראיתי שאורנה מתאפקת לא לבכות (מול כולם) ומספר פעמים עזבה את החדר וחזרה אליו. בחלקה השני של הסדנא, כשהחדר היה חשוך והמשתתפים שכבו על הגב במדיטציית צחוק, אורנה פרצה בבכי שנבלע בין גלי הצחוק הרועמים של שאר חברי הקבוצה. </p> <p align="justify"><strong>אורנה התייפחה לראשונה בחייה מזה זמן רב. </strong></p> <p align="justify">אורנה המשיכה להתכתב איתי גם אחרי הסדנא, ולמרות הקושי הרב, והבכי שמאן להיפסק למשך ימים ארוכים, אורנה שיתפה אותי בתחושה שהיא קיבלה מתנה גדולה וביקשה להגיע לשלושה מפגשי צחוק אחד על אחד להמשך עבודה.</p> <p align="justify">פניתי לאורנה וביקשתי שתכתוב לי כיצד הטיפול הזה מסייע לה, וכך היא כותבת לי:</p> <p align="justify">"הצחוק הוא כלי שנמצא בתוך כל אחד ואחת מאיתנו והוא לא משהו שצריך ללמוד לעשות. כולם יודעים לצחוק. זה כלי שלמראית עין מרגיש קליל והחשוב מכל, זה כלי לא מאיים או מפחיד. </p> <p align="justify">אני מאמינה שכל נפגעת השתמשה בכלי הזה לפני הפגיעה באופן טבעי ולא מוגבל ולאחר הפגיעה הכלי הזה נחסם כי הוא לא מתאים למכלול הרגשות הקשים שמציפים נפגעות. </p> <p align="justify"><strong>כמי שחסמה רגשות לאורך שנים רבות, הצחוק אפשר לי לשחרר את אותן רגשות חסומים.</strong> </p> <p align="justify">שום דרך בטיפול הקונבנציונאלי לא הצליחה לאפשר לי להגיע לשחרור של הרגשות האלו או לחיבור אל הרגשות האלו ואל האפשרות לתת להם לבוא לידי ביטוי אמיתי ועמוק, ולצאת החוצה. </p> <p align="justify"><strong>הצחוק אפשר לי להרגיש בטוח ולהשתחרר ואפשר לי לפנות מקום בפנים ולתת מקום לרגשות שלא העזתי לחוש בעבר. </strong></p> <p align="justify">טיפול בצחוק שונה מטיפולים שחוויתי בכך שהוא מאפשר להתחבר לרגשות המודחקים ולשחרר אותם מבלי לדבר עליהם כנדרש בטיפול קונבנציונאלי. אחד הדברים המאיימים עבורי הוא הצורך לחשוף את הסיפור ואת התכנים של מה שעברתי. אני פוחדת להיפגע שוב, פוחדת שלא יאמינו לי, פוחדת שיאשימו אותי במה שעברתי. </p> <p align="justify"><strong>הצחוק מאפשר מצד אחד לשחרר כאב ולהתגבר על כאב מבלי שצריך לבטא אותו במילים ויחד עם זאת מאפשר להתגבר על הנזקים של הפגיעה וכך למעשה אני מצליחה להשיג את אותה מטרה כמו בטיפול קונבנציונאלי. </strong></p> <p align="justify">הצחוק הוא עבודה עם ועל הגוף ללא מגע או תנועה שהם דברים שגם מקשים עלי כנפגעת בגלל האופי הפולשני של הפגיעה. זה גורם לי להרגיש נעולה בתוך גוף לא מתפקד, כלומר קשה להתנועע כנדרש בטיפול בתנועה. קשה להתמודד במגע כנדרש בטיפול במגע.</p> <p align="justify"><strong>בטיפול באמצעות צחוק אני מרגישה בטוחה ויחד עם זאת מגיעה לשחרור וחיבור לרגשות מודחקים, שהם גם הרגשות הקשים והיותר מפחידים לחשיפה. </strong></p> <p align="justify">הצחוק מחבר לרגשות באופן טבעי כי העבודה היא במישור רגשי ולא רציונאלי. החיבור הוא לא שכלתני אלא רגשי, העבודה היא על הגוף הפגוע והגוף פועל על פי רגשות ולא שכל. משיגים את התוצאות באופן יותר טבעי ובטוח כי אין צורך בחשיבה של מה להגיד ומה לא, שנובעת מתוך פחד לאבד שליטה וכד'. </p> <p align="justify"><strong>במפגשים צוחקים ומתחברים לרגשות העמוקים ולמרות שכשצוחקים מאבדים שליטה, יש משהו בחוויה הזו שנותן תחושה של ביטחון וזה משהו חיוני לי כנפגעת. </strong></p> <p align="justify">אני חושבת שצחוק הוא כלי שיכול מאד לעזור למטפלים בטיפול בנפגעות כי כאמור זה כלי לא מאיים, ובנוסף זה כלי שעוזר לשבור את המתח ולהפיג את הפחד.</p> <p align="justify">לכל נפגעת יש את הכלי זה ואת היכולת לצחוק. כי זאת יכולת טבעית של כל אחד ויחד עם זאת עם הכוונה של טיפול בצחוק אפשר להפיק הרבה תועלת מהכלי הזה. זה כלי שמביא לטיפול מאד עמוק ויחד עם זאת הוא לא גורם למטופלת להינעל או להתנתק, כי כל התהליך מתרחש מבפנים ואינו גלוי ולכן גם לא מאיים או מפחיד. הצחוק יודע לפרק את הרגשות הקשים ועדיין לא מרגישים איבוד שליטה כשמשתמשים בצחוק.</p> <p align="justify">אני חושבת שאחד הדברים החשובים שהם קריטריון לבחירה של לרכוש מיומנות היא כאשר המדריכה לא רק מלמדת אחרים להשתמש בכלי שאיתו היא עובדת ואותו היא מלמדת אלא משתמשת בו בעצמה. מיתוך כך המיומנות והשימוש בכלי הזה מתפרשת פנימה אל תוך הנפש ומובאת אל החניכים מתוך ניסיון ולא בדרך תיאורטית. </p> <p align="justify">נילי דור האלה, בהחלט משתמשת בצחוק בכל תחומי החיים. הכלי הזה הוא בעל השפעה עצומה על כל תחומי החיים ונפגעות פגועות כתוצאה מהפגיעה בכל תחומי החיים. פגיעה כזאת עושה נזק בדפוסי חשיבה והתנהגות, תובנות, הבנות ועוד. הצחוק נוגע בכל תחום מתחומי החיים היות והוא כלי שמגיע מאד לעומק, לכן אני חושבת ששימוש בצחוק כטיפול לנפגעות הוא שילוב מנצח.</p> <p align="justify">כנפגעת קיבלתי מנילי המון תמיכה ללא צפייה ממני לתמורה כל שהיא. הייתה אמפטיה והתייחסות עמוקה ואוהבת ללא שום רתיעה ממני כאשר היה ברור לשתינו במפורש שאני פוחדת להגיע לסדנת צחוק כי הייתי מודעת לכך שהצחוק מפרק רגשות עמוקים ומודחקים וכאב ואני פחדתי לשחרר כאב באמצעות בכי. </p> <p align="justify">קיבלתי יחס אוהב ותומך למרות שלא שיתפתי פעולה כי בשבילי הצחוק היה מסלול ישיר לבכי והפחד שיתק אותי. יחד עם זאת הסבלנות הרבה, ההכלה המלאה והאמפטיה, ההבנה והקבלה אותי כמו שאני ללא שום דרישות ממני, דרבנו אותי ונתנו לי את האומץ להעיז ולהגיע לסדנת צחוק. </p> <p align="justify"><strong>בסדנא למרות שהיו הרבה אנשים עדיין הרגשתי בטוחה כי נילי לא עזבה אותי לרגע וראתה אותי כל הזמן. ואכן הצחוק הביא אותי לשחרור של הבכי שהיה חסום בתוכי 44 שנים ושום טיפול מהטיפולים שעברתי לא הצליח להביא אותי לשחרר את החסימה שלי מלבכות שהייתה מגובה בפחד קיומי. </strong></p> <p align="justify">בכיתי בסדנא שעה רצופה והייתי מוכלת ועטופה כי נילי לא עזבה אותי לרגע ונשארה איתי גם אחרי הסדנא לתמיכה נוספת. זה נתן לי אומץ לנסות גם טיפול פרטני בצחוק, וגם הטיפול הזה עשה ניסים. </p> <p align="justify"><strong>בזכות טיפול אחד הצלחתי למלל את מה שאני מרגישה מול המטפלת שלי כאשר במשך 3 חודשים לא הצלחתי לדבר איתה.</strong> </p> <p align="justify">ההשקעה בי ללא גבולות והרצון לעזור כמה שיותר וכל הזמן ללא שום דרישות ממני מחממת את הלב. הקבלה שלי כמו שאני ובגובה העיניים למרות המחסומים והבעיות הרבות שהן מנת חלקי מעוררת השראה. </p> <p align="justify">בשבילי ההגדרה של אנשים טובים באמצע הדרך מתבטאת בנילי. </p> <p align="justify">חיבוק מכל הלב, שלך – אורנה".</p><p align="justify">מכתבה של אורנה ריגש אותי ביותר. </p><p align="justify">ראיתי במכתבה סוג של עדות וחיזוק של הידיעה הפנימית העמוקה שלי שתרפיית צחוק בהחלט יכולה להוות אלטרנטיבה והשלמה לטיפול הקונבציונאלי.<br /></p><p align="justify">אני בטוחה שיגיע היום, ובמרכזי הסיוע יכירו בתרפייה בצחוק, כתרפייה חיונית ובעלת ערך רב לנפגעי ונפגעות פוסט טראומה.</p><p align="justify">ובנימה אופטימית זו,<br /></p> <p align="justify"><a name="_MailAutoSig"><strong>נילי דור האלה</strong></a></p><p align="justify"><a name="_MailAutoSig"><strong>מנכ"לית<br /></strong></a></p> <p align="justify">~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~</p> <p align="justify">לחצו כאן לגישה מיידית <strong>לקורס אימון לשמחה</strong> - <strong>בחינם</strong> !</p> <p align="justify"><a href="http://www.laughteryoga.co.il/ecourse/">http://www.laughteryoga.co.il/ecourse/</a></p> <p align="justify">~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~</p> <p align="justify"><strong>טלפון</strong>: 04-8323708<br /><strong>אתר הבית</strong><strong>:</strong><strong> </strong><a href="http://www.nilidorhaella.co.il/">www.nilidorhaella.co.il</a><strong></strong></p> <p align="justify"><b>בית הס<strong>פר להכשרת מנחים בשיטת היוגה צחוק</strong></b>: <a href="http://www.laughteryoga.co.il/">www.laughteryoga.co.il</a></p> <p align="justify">***חדש על המדף*** <strong>די וי די פורצים בצחוק</strong> ***חדש על המדף*** להזמנות התקשרו - 04-8323708 (נותרו רק עוד 40 עותקים)</p></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3600533661993082129-1820898927381202326?l=nilidorhaella.blogspot.com' alt='' /></div>Nili Dor HaEllahttp://www.blogger.com/profile/14457821574954118682noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3600533661993082129.post-31937296909401913132009-04-30T08:32:00.000-07:002009-04-30T10:36:27.390-07:00<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_KI9H9JNh_SY/SfnhgyWXwBI/AAAAAAAAABo/bwpJVxN0tc0/s1600-h/manonwire_200807161714.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 134px; height: 193px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_KI9H9JNh_SY/SfnhgyWXwBI/AAAAAAAAABo/bwpJVxN0tc0/s320/manonwire_200807161714.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5330539587357360146" border="0" /></a><p> </p> <p>זה עתה שבתי מהביקור שלי בארה"ב. בחלקו הראשון של הביקור התארחתי אצל חברים בחוף המזרחי, בניו-יורק, העיר שקו הנוף שלה השתנה מאז ה-9 בספטמבר 2001. דווקא בגלל זה בוחרת להביא בפניכם את החוויה המרגשת הזו שהייתה לי שם.<br /></p> <p>באחד הערבים, קווין וארין , המורים שלי <u><a href="http://www.circusyoga.com/">ליוגה קרקס</a></u> המתגוררים מחצית מהזמן בניו יורק, הזמינו אותי להצטרף אליהם לאירוע מיוחד במינו. </p> <p>להקרנה של הסרט – <a href="http://www.youtube.com/watch?v=BdNXcAOaFog">MAN ON A WIRE</a> – שזכה ב– Academy Award ובפרסים נוספים. </p> <p><a href="http://www.katlinconsulting.com/">ברוס</a> <a href="http://terrygraziano.typepad.com/blog/">וטרי</a>, המארחים שלי, עודדו אותי ללכת ואמרו שלא אצטער על כך ושזה סרט מעורר השראה. למרות שלא חשתי בטוב החלטתי בכל זאת לצאת ולשנות אווירה ואולי גם את מצב הרוח.</p> <p>הרגשתי כמו "<strong>ילדה קטנה בעיר הגדולה</strong>". ברוס ליווה אותי לתחנת האוטובוס, טרי נתנה לי מפה והנחיות ברורות לאן עלי לנסוע ובאיזו תחנה לרדת. קווין וארין פגשו אותי בתחנת היעד ומשם לקחו אותי לארוחת ערב מקסיקנית ולאחר מכן לאירוע המדובר.</p> <p>הסרט הוקרן בכנסיה גוטית מרשימה במבנה הארכיקטטוני שלה וביופיה. בכניסה לאולם המרכזי ניצבו זרי פרחים מרהיבים שמילאו את הכנסייה בריח אביבי משכר ומרענן.</p> <p>זה היה מחזה מוזר משהו לראות מעין "אולם קולנוע" בתוך כנסיה. מסך קולנוע שנתלה מהתקרה הגבוהה שעליו עתיד היה להיות מוקרן הסרט וכאלף מוזמנים שהתקבצו להם ב"אולם הזמני" שנוצר, שורות שורות של כיסאות - במיוחד לכבוד האירוע.</p> <p>מסתבר שזוהי כנסיה מאד לא שגרתית שרבים מחבריה ומהתורמים הגדולים שלה הם אומנים מתחומים שונים.<br /></p><p>בתוכניה הוזכרו מספר אירועים שיכלו להעיד על האופי של המקום. – יום קידוש האופניים (Bicycle Blessing Day), יום לקידוש בעלי החיים (Pet Blessing Day).</p> <p>בתום ההקרנה הובטח מפגש של שאלות ותשובות עם גיבור הסרט עצמו <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Philippe_Petit">פיליפ פטיט</a>.</p> <p>הסרט החל ומצאתי את עצמי מרותקת לכיסא ולמסך. משהו בסיפור החיים של האיש המוכשר והמוטרף הזה היה עוצר נשימה, מרגש, מעורר השראה ומפחיד כאחד.</p> <p>למרות שהאירועים שהוקרנו על גבי המסך התרחשו לפני הרבה שנים, למרות שידעתי שהאיש הזה הילך על חבלים בגבהים בלתי נתפסים ותמיד עשה זאת בהצלחה מרובה, למרות שידעתי שהוא חי וקיים ונושם ובועט. ולמרות שידעתי שהוא נמצא אי שם בתוך הכנסייה מחכה לסיום ההקרנה כדי לעלות לבמה ולדבר איתנו. בכל זאת, בכל פעם שפיליפ, האיש על המסך ביצע איזה הליכה בגובה בלתי יאומן, הראש שלי ראה לתוך עתיד קטלני והגוף שלי "חווה" את התסריטים הכי גרועים.</p> <p>הגוף הגיב בעצירת נשימה, בכיווץ במתח ובחרדה. זה היה עוד אחד מאותם רגעים בהם הבנתי עד כמה המוח שלנו ורצף המחשבות שלנו ( שאנחנו יוצרים במו מוחנו... ) מתעתע בכל ההוויה שלנו.</p> <p>למרות שכל העובדות היו ידועות מראש במחשבה הרציונאלית, הליך החשיבה שהחל על הסצינה האפשרית הגרועה ביותר, הכניסה את כל המערכת שלי לפאניקה אחת גדולה. מתוך פחד גדול ממה שעלול לקרות לו. . .אם… וכאשר…</p> <p>זה היה שיעור נהדר בשבילי לחזור לרגע הזה. להווה. לכאן ועכשיו. לנשום עמוק, לשחרר את המתח והחרדה בפרץ צחוק. לשמחתי פיליפ ניחן בחוש הומור מתוחכם ומפולפל וביכולת מדהימה לספר את החוויות שלו בצורה מעוררת השראה ומחייכת מאוזן לאוזן. כך שהצחוק שלי התגלגל בהתאמה להתבדחות של האיש על גבי המסך.</p> <p>כשאנחנו עסוקים ב"worse case scenario" הגוף שלנו מגיב למחשבות למרות שלמעשה כלום מזה לא קורה באמת במציאות שלנו. זו רק המחשבה שלנו שיצרה תסריט עם סוף גרוע ותראו איזו השפעה מרחיקת לכת הייתה לאותה מחשבה, עלי.</p> <p>שבוע לאחר הצפייה בסרט, זה קרה לי שוב. שכבתי לי במיטה ולפני שנרדמתי נזכרתי בסרט. ושוב הרגשתי איך התקף פאניקה קל מתחיל, דופק מואץ , נשימה שטוחה. . . . התכווצות מפני "הנורא" מכל שהאיש הזה ייפול וימות. . . </p> <p>(תארו לעצמכם מה היה קורה לו הייתי חושבת על תוצאות נפלאות למעשה שלו ? איזה תחושה נפלאה של שקט, שלווה ונינוחות היתה מתפשטת בגופי ?)</p> <p>בתום ההקרנה פיליפ פטיט בכבודו ובעצמו עלה לבמה לקול תשואות ומחיאות כפיים סוערות מהקהל האוהד שנכח בכנסייה. </p> <p>הוא הזמין אנשים לשאול אותו שאלות. וכמעט כל השאלות נסובו סביב תמה אחת – "האם לא פחדת למות", "האם לא פחדת שטעות אחת קטנה תגרום לך ליפול מהחבל ?" וכדומה. לפני שענה, בדרך כלל פרץ בצחוק גדול, פנה אל הקהל ושאל "תגידו לי למה לכולכם יש משאלת מוות - death wish ?"</p> <p>פיליפ שיתף אותנו שכשהוא מניח את רגלו על החבל ועושה את הצעד הראשון הוא עושה זאת רק כשהוא בטוח ויודע בוודאות שיש לו סיכוי גבוה לסיים את ההליכה בבטחה ולהגיע לצידו השני של החבל בשלום. כלומר, שיש סיכוי שהוא אכן יגיע אל ה<u>מטרה שהציב לעצמו.</u></p> <p><u></u></p> <p>פיליפ אמר שהחיים כל כך חשובים לו שהוא לא משחק איתם וגם לא מהמר עליהם. ובגלל "הסכנה" הכרוכה במה שהוא עושה יש לו הערכה הרבה יותר גדולה לחיים.</p> <p>כל פרויקט של פיליפ החל כרעיון, כחלום, כחזון. הוא תמיד חיפש להלך בין נקודה א' לנקודה ב' ובכל פעם בחר במקום מאתגר יותר, בין שתי נקודות גבוהות יותר באיזה שהוא מקום בעולם.שום דבר לא עצר מבעדו.<br /></p> <p>כל פרויקט היה כרוך בתכנון מדויק, למידה מעמיקה של פני השטח והתנאים הקיימים. בכל פרויקט היו מעורבים עוד אנשי צוות שיכלו להביא מניסיונם ומומחיותם לטובת הצלחת הפרויקט. שלב הביצוע נעשה בהתאמה לתכנון תוך כדי התאמה ושינויים הנדרשים במקום בזמן אמת.</p> <p>היכולת של פיליפ לראות את הדברים קורים עוד לפני שהם אפילו היו קיימים במציאות, הנחישות והמחויבות שלו להתאמן לאורך זמן ולעשות את כל ההכנות הנדרשות ( פיזיות, נפשיות, מנטליות, חומריות) הצוות שריכז סביבו והאמונה בדרכו וביכולתו, הם מה שהופכים את הסיפור הזה לכל כך מרגש ומעורר השראה שמחזק את האמירה – שאם נרצה להשיג משהו בחיינו, אז באמת <u>הכול אפשרי!</u></p> <p><u></u></p> <p>לסיום, סיפר לנו פיליפ, שכל פעם שהוא היה עושה את הצעד האחרון על החבל ולפני שהוא היה חוזר לשים את רגליו על "קרקע בטוחה" ( אם כי אחרי הסרט והדרך ברור לי שעבורו גם הליכה על החבל עבור פיליפ זו "קרקע בטוחה" .. ) הוא היה מרים את ראשו לשמים. </p> <p>המסר שלו לכולנו היה ברור - לא חשוב מה קורה בחיים שלכם – תמיד תישאו עיניכם אל-על ! (Always look Up !)!</p> <p>אני מאחלת לכולנו שכאשר נהלך על החבל הדק של החיים נהלך בתחושה שאנו תמיד על "קרקע בטוחה" ונרים את הראש כשנחצה ונגיע אל צידו השני של החבל ונסתכל למעלה לשמיים רק כדי לזכור שהכול אפשרי, ובנקודת הזמן הזו נדע שהגיע הזמן לבחור את האתגר הבא. וזה תמיד יהיה - מרגש ומפחיד כאחד!</p> <p>ממליצה לכם בחום לצפות בסרט,</p> <p>שלכם עדיין בהתרגשות מהחוויה,</p> <p>נילי דור האלה</p> <p><a href="mailto:joytemple@012.net.il">joytemple@012.net.il</a></p> <p><a href="http://www.metaplim.co.il/dorhaella">www.metaplim.co.il/dorhaella</a></p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3600533661993082129-3193729690940191313?l=nilidorhaella.blogspot.com' alt='' /></div>Nili Dor HaEllahttp://www.blogger.com/profile/14457821574954118682noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3600533661993082129.post-56199572850956080642009-03-14T09:21:00.001-07:002009-03-14T09:30:22.826-07:00<p>כבעלת עסק אני בוחרת להתעלם בשיטתיות מן המיתון. אני מעדיפה לשאול את עצמי איזה הזדמנויות קיימות בפני במקום להתמקד בדלתות סגורות או בכאלה שעלולות להיסגר.</p> <p>יחד עם זאת, לאחרונה, אני נתקלתי, באופן מיוחד, בתגובות שמדהימות אותי. מדובר בלקוחות חדשים או קיימים שמאד מעוניינים לרכוש את השירותים שלנו ומאד זקוקים לשירותים שלנו (חולים במחלות סופניות, אנשים מדוכאים וחרדתיים, נטולי שמחת חיים, ונציגים של חברות שהעובדים שלהם קורסים תחת הלחץ והמתח וזקוקים לכלים יעילים ומעשיים להתמודדות טובה יותר בשעת לחץ ואו משבר....) </p> <p>כולם מתלהבים ומגלים ענין רב בשירות שלנו - עד לרגע האמת. </p> <p>ואז, הם ממהרים לענות לי &quot;זה המון כסף במיוחד בתקופה כזו של חוסר ודאות...&quot; &quot;איך זה שהמחירים שלך כל כך יקרים מה את לא ערה למצב במשק ?&quot; &quot;אני לא יכול להרשות לעצמי עכשיו להוציא כאלה סכומים&quot;...&quot;אני מוכן לשלם רק....אבל לא....&quot;. &quot;זה לא הארגון משלם זה העובדים ממנים מכיסם…מקסימום יוכלו להשקיע כמה שקלים…&quot;</p> <p>החדשות הטובות, זה שבעבר הרחוק יותר גם אני הייתי משחררת לאוויר משפטים מסוג זה. עד שפגשתי אנשים טובים באמצע הדרך שהבהירו לי שצורת המחשבה הזו מעוותת למדי. והבנתי מהר מאד שהחשיבה הזו והתגובות המאפיינות אותה מגבילים את יכולת הגדילה שלי. </p> <p>אחד מהאנשים הללו, שנקרה בדרכי, זה ערן שטרן, מנכ&quot;ל חברת &quot;יוצא מן הכלל&quot; שבזכותו התחלתי ליישם חשיבה אחרת ! הכוונה היא לא רק לחשוב אחרת אלא גם לפעול בדרך שונה.</p> <p>את ההרצאה של ערן בנושא של יצירת שפע שמעתי בתקופה שמצב תזרים המזומנים לא היה משהו משהו. בעבר כשנתקלתי במצבים דומים הייתי נשאבת לחרדה שזה יצר אצלי ושוקעת לתוך תודעת האין והמחסור...הפעם החלטתי להקשיב למישהו שאולי יוכל להאיר לי אפשרויות אחרות ולשמור על &quot;ראש פתוח&quot;.</p> <p>בסוף ההרצאה שיתף אותנו ערן בתרגיל – &quot;איך לייצר עוד 1000 ₪ לחודש ?&quot;. נשמע מאד לא אפשרי בהתחלה.</p> <p>אבל כשמפרקים את זה לצעדים קטנים זה פתאום נראה ישים. בואו נעשה יחד חשבון פשוט, 1000 ₪ לחלק ל-30 ימים שווה = יצירת 33 ₪ בלבד ליום. </p> <p>כאמור, אמרתי לעצמי, אין לי מה להפסיד, מקסימום יש לי מה להרוויח. עוד 1000 ₪ בחודש !</p> <p>ערן הנחה אותנו לכתוב מדי יום רשימה של כ-30 דברים שניתן לעשות / למכור על מנת לייצר רק עוד 33 ₪ ליום כאשר ההנחיה היא להימנע משיפוטיות, לשים ברשימה כל דבר שעולה על רוחנו הזוי ככל שיהיה. את התרגיל היה עלינו לעשות לאורך שבועיים ואז לחזור אל הרשימה ולבחור מתוכה 2-3 דברים שהם אכן ישימים. ואז להתחייב לבצע אותם בפועל.</p> <p>ביום הראשון כתבתי רשימה של דברים &quot;בתחום ההגיוני&quot;, אולם, החל מהיום השני כבר הפלגתי בדמיוני ועשיתי קמפיין מכירות בדוי והזוי בהחלט. היצירתיות געשה וגלשה החוצה...בכל רגע נתון פתאום הגיתי רעיון של מכירה ב-33 ₪ !</p> <p>לדוגמא, הנחיתי בפסטיבל ובמעמדי קיבלתי חדר עם מקלחת צמודה, מים חמים 24 שעות ביממה וכמובן פרטיות מוחלטת. בבוקר כשפתחתי את החלון גיליתי שחברי הטוב ואשתו, הקימו אוהל ממש סמוך לחדר שלי. זוג הורים ושני ילדים קטנים בתנאי שדה. זיהיתי צורך... ואמרתי, הנה לך עוד הזדמנות לתרגל .....ושאגתי לעבר המאהל <b>מקלחת חמה – רק היום ב- 33 ₪ לאדם ! </b></p> <p><strong>או לדוגמא, שעת אימון צחוק אצלי עולה 404 ש&quot;ח. 33 ש&quot;ח מהווים 8% משעת אימון. שהם כ-5 דקות. אז מי שאין לו 404 ש&quot;ח לשעה יכול לצחוק איתי במשך 4.8 דקות בעבור 33 ש&quot;ח ב</strong><strong>לבד !</strong></p> <p><strong>מעבר לרעיונות הללו התחלתי להיות ערה לאיך אנשים מסביבי עושים כסף…</strong></p> <p>לדוגמא, לפני מספר ימים, ניגשתי להנפיק ויזה לארה&quot;ב. לא הייתי מודעת לכך שהיום לא ניתן להכניס לשגרירות דבר פרט למסמכים (דרכון ובקשה לויזה וכסף). </p> <p>השומר שסירב כמובן להכניס אותי עם התיק, הפנה אותי לחנות סמוכה שם ישנה אפשרות להפקיד את התיקים בעבור 10 ₪ לתיק...אם פעם חשבתי שזו &quot;גזילה&quot; היום המחשבה שעוברת במוחי זה &quot;בואנה החברה האלה יודעים לעשות אחלה עסקים&quot; וישר עשיתי חישובים&#160; לפי כמויות של האנשים שהיו שם והפקידו יותר מתיק אחד...אחלה הכנסה ליום. מסביב כמובן יש שירותים נוספים, תמונות פספורט לפי התקן האמריקאי ועוד...</p> <p>אז ככה, הפקדתי 2 תיקים בעשרה שקלים כל אחד. 20 ש&quot;ח. בתוך השגרירות אין יוא ואין בא וכאמור רק ניירת מותרת. אחרי שעמדתי שעות בתור לויזה הייתי צמאה ורעב קינן בי אז &quot;נאלצתי&quot; לקנות שתייה וחטיף בעוד-13 ש&quot;ח. ככה עסקים עושים עוד 33 ש&quot;ח ליום ! </p> <p><strong>במקום לכעוס מצאתי את עצמי מוקירה אותם על השיעור הזה&#160; ! </strong></p> <p>מעבר ללמידה ולתובנות שעלו מתוך ההרצאה של ערן - הפנמתי ויישמתי. התרגיל הזה הוביל אותי בפועל למכירות של מוצרים באלפי שקלים בחודש. משהו שלא הצלחתי לעשות קודם לכן ! </p> <p>כשלקוחות אומרים לי שאין להם. אני מספרת להם על התרגיל של ערן. תופתעו לגלות כמה לקוחות חזרו אחרי זה ורכשו מאיתנו שירותים כי הם לקחו את התרגיל הזה בשתי ידיים והצליחו להגדיל את ההכנסות שלהם ב-1,000 ₪ או יותר !</p> <p>ועל כך אני רוצה להודות לערן. כשעושים את התרגיל הזה – הגדלת הכנסות נראית אפשרית לגבי כל סכום בעולם.</p> <p>בנוסף, זה מזכיר לי את מלחמת המפרץ הראשונה. האם באמת חשבתם ששקיות פלסטיק ונייר דבק יציל אתכם ממתקפת סקאדים ? באותה תקופה מישהו עשה עליכם המון כסף (יצרני יריות הפלסטיק והסלוטייפים למיניהם). הם פשוט זיהו צורך והזדמנות בתקופה שהרבה עסקים היו בהישרדות הם שיגשגו ועשו רווחים נאים !</p> <p>אז, אם אחרים יכולים, גם אתם וגם אני יכולים ! זה רק עניין של שינוי התפישה שלנו ונקיטת פעולה וכמובן זיהוי הזדמנויות שיעבדו לטובתכם !</p> <p><strong>מי שבאמת רוצה לגלות איך עושים את זה – כדאי שיירשם להרצאה של ערן שטרן. ההרצאה באינטרנט חינם…התמורה שווה מכרה זהב !</strong></p> <p><strong>&#160;</strong><a href="http://www.prosperity.co.il">www.prosperity.co.il</a></p> <p><strong>מי שלא שימשיך לקטר על המצב. השאלה לאן זה יוביל אתכם ?!</strong></p> <p>בברכת מי יתן וכולנו נמשיך לצחוק כל הדרך אל הבנק ללא כל קשר לנסיבות,</p> <p>אז אם ערן ילמד אתכם איך לעשות כסף….אנחנו מלמדים איך לצחוק. </p> <p>אתם מוזמנים לבקר אותנו באתרים שלנו:</p> <p><a href="http://www.laughteryoga.co.il">www.laughteryoga.co.il</a></p> <p><a href="http://www.metaplim.co.il/dorhaella">www.metaplim.co.il/dorhaella</a></p> <p>שלכם בברכה מחוייכת</p> <p>נילי דור האלה</p> <p><strong>ניתן לעשות אצלנו מינוי חינם לקורס אימון לשמחה בקישור הבא:</strong></p> <p><a href="http://www.laughteryoga.co.il/ecoursejoin.htm">http://www.laughteryoga.co.il/ecoursejoin.htm</a></p> <div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3600533661993082129-5619957285095608064?l=nilidorhaella.blogspot.com' alt='' /></div>Nili Dor HaEllahttp://www.blogger.com/profile/14457821574954118682noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-3600533661993082129.post-70225753086604544082009-02-17T12:26:00.000-08:002009-04-07T06:12:56.514-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><br />נולדתי ילדה חייכנית וצחקנית. כשאימי הייתה לוקחת אותי להצגות קומדיה והייתי מתגלגלת מצחוק בקול רם, היא הייתה נותנת לי מבט, דופקת מרפק בצד הצלעות שלי מקרבת את האצבע שלה לשפתיה, רוכנת מעלי ואומרת במבט מאיים...ששששש....את עושה לי בושות כולם מסתכלים עלי. כילדה, די פחדתי מאמא שלי. אבל משום מה, במקרה הזה נעמדתי מולה ואמרתי בקול נחוש ובטוח - את עוד תראי אני אסע לאנגליה ואצחיק את המכווצים האלה.<br /><br />שלושים שנה חלפו....<br /><br />במאי 2005, כשבסבב ההכרות שעשה לנו <a href="http://www.laughteryoga.org/">דר' מדן קטריה</a> בקורס הכשרת מדריכים בכירים בשיטת היוגה צחוק- ונשאלתי מה המטרות שלי אמרתי מבלי לחשוב פעמיים. איי וונט טו גו גלובל....I want to go global. בדרך כלל לפליטות פה האלה שלי יש נטייה להתגשם. כמובן שהכוונה לא הייתה לבקר או לטייל בחו"ל כאורחת...אלא להפוך למדריכה בעלת שם בינלאומי.<br /><br />במאי 2008 לקחתי לי יועץ לעסק ובימים שהייתי מגיעה לת"א לפגישות השבועיות עימו, התחלתי להיפגש באופן קבוע גם עם <a href="http://www.yehi-or.co.il/">עמרי רווח</a>, חבר ושותף לדרך. עמרי שאז עמד על פרשת דרכים ועזב עסק אחד שהקים לטובת עסק אחר שהיה בהקמה הציע לעשות לי "סרט חזון". באורך רוח ישב איתי שעות רבות תשאל וחקר אותי לגבי משאלות הלב הגלויות והנסתרות שלי.<br /><br />לאחר חקירה ארוכה ומרגשת, ביקש ממני עמרי לכתוב את כל החלומות באופן מאד מסויים. בגוף ראשון, בזמן הווה, וכשרגש מתלווה אליו. וכך עשיתי. האימרות שנבחרו כיסו כל תחום אפשרי בחיי ותוך כדי כתיבה חשתי איך "רמת האושר" שלי כבר עלתה. לאחר מכן שלח אותי עמרי למשימה הבאה. למצוא תמונות שמשקפות את אותם חלומות ומשאלות לב.<br /><br />ישבתי לי שעות ושאבתי מהאינטרנט תמונות מקסימות. התהליך עצמו היה מדהים. בהתחלה כל תמונה שדיברה אלי מצאה את עצמה נשמרת בתיקיה. לאט לאט התחלתי לחפש תמונה שמכילה יותר ממאפיין אחד של החלום. לדוגמא: אני חובבת לילה, ירח מלא, ים, גשרים, מקומות בחו"ל.....ואז מצאתי תמונה שהיו בה כל המרכיבים הללו.<br /><br />אחד המשפטים שרשמתי בתהליך היו "אני מנחה מבוקשת ומוזמנת להנחות סדנאות וקורסים ברחבי העולם". עמרי שאל אותי לאן הייתי רוצה שיזמינו אותי ועשינו רשימת מקומות אהובים ומועדפים עלי. סן פרנסיסקו בקליפורניה ארה"ב הייתה אחת המקומות שנבחרו.<br /><br />בתום התהליך עמרי, כבמעשה קסם, צירף תמונות, למשפטים, שזר אותם כמו חרוזים עם נעימות איריות משמחות וקצביות. ויצר לי סרט חזון אישי שנשלח ישירות למחשב שלי וא הורד מיידית לטלפון הנייד שלי על מנת שאוכל לצפות בו בכל רגע שאבחר.<br /><br />במשך ימים ארוכים צפיתי בהתרגשות בסרטון (כפי שציוה דר' עמרי רווח לפחות 3 פעמים ביום) וכל פעם הוא חייך אותי והעלה אצלי את מידת השמחה והאופטימיות. רק המחשבה שכל זה יכול להתגשם ושהכל באמת אפשרי.<br /><br />ב- 2008 11.11 (תאריך מכושף) הצטרפתי לקורס <a href="http://www.goodwitch.co.il/">"הגשמת רצון"</a><a href="http://www.goodwitch.com/"> </a>אינטרנטי של הלה ארי בוסתן, הבחירה שלי הייתה להתמקד בעסק למרות שבמקביל צף ועלה איזה אהוב מן העבר (סיפור לא גמור), וזה קצת שיבש לי (או לא) את המיקוד בסדנא. בדיעבד אני חושבת שזה היה חיוני לסגירת המעגל איתו. בכל אופן, גם כאן הועלה על הנייר הנושא של חו"ל...במשאלה שלי.<br /><br />בדצמבר 2008, השתתפתי<a href="http://www.theseminar.co.il/affiliate/nilidor"> בכנס תאוצה עסקית של אמיר הרדוף</a><a href="http://www.theseminar.co.il/">, </a>בתום הכנס אמרתי בהתבדחות שהמורים שלי, המאסטרים הגדולים לתרפייה ואימון צחוק מתבגרים ומישהי (אני כמובן) צריכה להחליף אותם. אמיר הסתכל עליי בהשתהות משהו ואמר "למה את צריכה לחכות שהם ימותו כדי להיות מומחית מספר אחת בעולם ?" אז מייד הצהרתי מול כל באי הכנס שאני המומחית מספר אחת בארץ ובעולם לתרפייה בצחוק.<br /><br />במהלך הכנס נתבקשנו לכתוב את הדברים שאנחנו רוצים שיקרו לנו השנה. אני בד"כ עושה את התרגיל הזה <a href="http://www.laughteryoga.co.il/">בקורסים שלי </a>ושולחת למשתתפי הקורס לאחר שנה....אז אני מכירה את כוחו המופלא של תרגיל כתיבת מכתב לעצמנ.<br /><br />במכתב שכתבתי לעצמי באותו הכנס, ציינתי, שהשנה אני נוסעת לחו"ל על מנת לשתול את הזרעים לשנת 2010...אבל לא זכרתי שזה מה שכתבתי.<br /><br />בינואר 2009 המכתב הזה הגיע אלי...והזכיר לי את כל מה שביקשתי שיקרה בשנת 2009.<br /><br />באמצע ינואר, לקראת סיום הסדנא של "הגשמת רצון" קיבלתי מייל מפתיע מפסיכולוגית קלינית מקליפורניה עם הצעה שלא יכולתי לסרב לה....אני מזמינה אותך להנחות סדנאות עבור הקהילה הישראלית בלוס אנג'לס....הייתי בשוק. הייתי צריכה לעכל את המציאות החדשה שזימנתי לי שפתאום רוקמת לה עור וגידים אל מול עיני.<br /><br />יצאתי לטייל ברגל, היה יום שבת והשכונה שלי הייתה די שוממה. מרחוק נראתה קבוצת צעירים נושאי תרמילים חשבתי בליבי חבר'ה ישראלים ששבו מטיול שבת....כשהתקרבתי שמעתי שהם דוברי אנגלית (אמרתי לעצמי הנה היקום מספק לך סימנים).<br /><br />שבתי הביתה והתקשרתי לעמרי וסיפרתי לו בהתרגשות על כל השתלשלות האירועים....עמרי מייד שאל אותי, "תגידי בסרט חזון שלך איזה מקומות מופיעים ?" עניתי לו שמזמן לא צפיתי בסרט ...עמרי ביקש שאצפה בו שוב ואבדוק. חזרתי לסרט וראיתי את גשר הזהב בשעת שקיעה כתומה בסן פרנסיסקו קליפורניה...<br /><br />לימים נפגשתי עם ג'יוואן בן זוגה של הילה בוסתן, מורתי להגשמת רצון, שהפך לשותפי בסדנא זו, ובעקבות הסדנא פתח את עסק חלומותיו, <a href="http://www.beseret.co.il/">"חיים בסרט", </a>החיבור ביננו היה מוצלח (הילה אכן מחוללת קסמים גם בחיבורים בין אנשים) ודיברנו על האפשרות של הפקת פרוייקטים משותפים. ג'יוואן חובב צילום....ואני חובבת מצלמה....זה בהחלט win-win !<br /><br />כשאמרתי לג'יוואן שיש נסיעה לחו"ל על הפרק החלטנו להפיק סרט תדמית באנגלית לקראת הנסיעה שלי...בפגישה נזכרתי שאין לי עדיין את כרטיס הביקור שלו...הוא הושיט את ידו ונתן לי כרטיס בצבעים (סגול כתום) שאלו הצבעים האהובים עלי, ועל צידו הכתום התנוססה תמונה של גשר הזהב בסן פרנסיסקו...<br /><br />אז, כן קליפורניה אני בדרך אליך ! אמנם הפעם כנראה שעדיין לא אשב בסן פרנסיסקו על המים אבל ...מה שכן אני בדרך להוווווולללללללייייייייוווווווווווווודדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד !<br /><br />אתמול, כשדיברתי עם זהבה, המארחת שלי מלוס אנג'לס, היא שמה אותי על הרמקול וביקשה שאצחיק את האורחים הישראליים שהיו איתה ברכב באותה השעה. הזמנתי אותם לצחוק איתי בארץ, ואז אחת מהן אמרה אבל אני לא גרה בארץ אני חיה באנגליה, האם את באה גם ללונדון ? עניתי לה, תזמיני אותי ואני באה. סיפרתי להם שאני עדיין חייבת להגשים את האיום שלי מהילדות....להצחיק באנגליה את המכווצים האלה...<br /><br />זה כנראה רק עניין של זמן לפני שזה יקרה...<br /><br />ועד הפעם הבאה....תמשיכו לחלום ובעיקר תמשיכו להאמין שהכל אפשרי !<br /><br /><br />בחיוך גדול<br />נילי דור האלה<br />www.laugteryoga.co.il<br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3600533661993082129-7022575308660454408?l=nilidorhaella.blogspot.com' alt='' /></div>Nili Dor HaEllahttp://www.blogger.com/profile/14457821574954118682noreply@blogger.com7